
בעבר, פרעת קשב הוגדרה כ ADD ותוספת של האות H, היוותה סימן לכך שזה מלווה בהיפראקטיביות. כיום יש משתמשים במונח ADHD כדי לכלול את כל התסמינים.
הפרעת קשב באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים ללא כל קשר לרמת אינטליגנציה או לאוכלוסיה ממנה האדם מגיע.
אדם אשר לא אובחן וטופל בשנים הראשונות , יתקל בקשיים רבים במהלך חייו, יווצרו ויצטברו אצלו חוויות שליליות רבות ומשם יתפתח אצלו דימוי עצמי נמוך.
אדם זה יתמודד עם השלכות פסיכולוגיות וחברתיות אשר יקבלו ביטוי ניכר בתחום ההתנהגות והרגש.
כשילד עם הפרעת קשב, יהפוך לבוגר אשר יישא איתו זיכרונות מחוויות של קושי בריכוז בכיתה, תחושה של, כולם חכמים, הם מבינים את החומר ואני מטומטם, במקרים אחרים, כאשר המורה מסבירה לו בנפרד,יבין את החומר אבל, כשייגש למבחן, יהיה פער בין הידע וההבנה שלו את החומר הנלמד ותתלווה תחושה ששכח את כל מה שידע לפני כן, "ברח לו מהראש". מצבים אלה יגרמו לו לתסכול מאוד גדול., ש"שוב אכזב". ילד כזה ישמע לעיתים קרובות משפטים כמו;"יש לך יכולת שלא מגיעה לידי מימוש "אם רק היית משתדל יותר"…משפטים אלה ונוספים יגרמו לו לגדול בתחושה כי הוא גורם לאכזבה למורים ולהורים. תחושה של ;"מבוזבז"
לאדם הסובל מהפרעת קשב יהיה קושי גדול הוא יתאמץ להתרכז ויתעייף מהניסיונות שלו להסתיר את הקושי.
קשה יותר לזהות אנשים אשר יש להם הפרעת קשב ללא היפראקטיביות מפני שלרוב הם יתנהגו באופן שקט ומופנם כאשר בתוכם ירגישו מטומטמים , זוהי תחושת בלבול פנימי כאשר מרגיש בפנים כי מאוד רוצה להצליח, להגיע להישגים אבל לא מצליח לו. זהו סבל קשה ואמיתי. תחושת "פקשוש" וכישלון תחושה ש- אין יכולת להגיע לידי ביטוי בחוץ. תחושה שכולם מצליחים חוץ ממנו. אדם זה, יתכנס ויסתגר לתוך עצמו בניסיון להחביא את הקושי .מכאן יתפתח תחושת ערך עצמי נמוך.
כשאדם מבוגר אשר לא אובחן בילדותו, ייגש לאבחון ויסתבר לו שמה שעובר עליו אלה תופעות אופייניות להפרעה שלו, זה יכול להקל על תחושת המצוקה האמיתית איתה הוא מתמודד ביומיום שלו.
לעיתים, יוכל כילד וכבוגר לפתח יכולת ל- "פיצוי" בתחום הלימודים, בעזרת אינטליגנציה גבוהה במיוחד, יוכל לסיים את לימודיו כולל לימודים גבוהים כאשר ישתמש ילמד ויפתח לעצמו כישורי למידה. יכולת "פיצוי" נוספת היא להצטיין באופן מיוחד בתחום אחר כמו, ספורט, אומנות או כל תחום אחר.
לאנשים בעלי הפרעת קשב יש קשיים רבים. התחושה הזאת מתגברת ומתעצמת כאשר נוסף לזה היפראקטיביות ועוד יותר כשזה מלווה באימפולסיביות.
אנשים שסובלים מ ADHD,(הפרעת קשב והיפראקטיביות) מתחילים משימות ומתקשים לסיים אותם מכיוון שהדעת מוסחת לעיתים קרובות. הם מתארים זאת כ- הטפל הופך להיות העיקר. כלומר, כשהם עסוקים בפעולה כלשהי, יש קושי להתעלם מרעשים סביבתיים. וכל התרחשות נלווית הופכת להיות המוקד והעיסוק העיקרי הופך להיות משני או נשכח.
לאנשים אלה,יש קושי רב בתכנון וארגון עצמי. הזיכרון הוא לתווך הקצר. והם משתעממים בקלות.
כמו כן, רבים מהם יסבלו מדיכאון וחרדות. מעין תחושה פנימית של חוסר אונים מול העולם ואכזבה מהסביבה אשר להרגשתם, לא מבינים אותם.
כאשר אנשים היפראקטיבים, מתדרדרים ומגיעים לפשיעה, לרוב, יהיו מעורבים יותר בעבירות שיש בהן סיכון רב כגון, שוד בבנק הממוקם לא רחוק מתחנת משטרה, מעין התגרות בגורל.
ההיפראקטיבים סובלים מחוסר שקט מתמיד. חוסר השקט וחוסר הסבלנות הוא פנימי ואין כל קשר לרעשים סביבתיים אלא, רעשים המגיעים מבפנים. ויש להם צורך להיות בתזוזה.ומכאן לא מתאפשרת הקשבה עד הסוף. אנשים אלה, כשישוחחו בטלפון , יעשו זאת תוך כדי תנועה מתמדת.פעילות היתר שלהם מפריעה וגורמת לתחושת אי נוחות לאנשים בסביבתם. לרוב יאמרו להם, "שב כבר, אתה עושה לי סחרחורת".
בתוך החלקים של ההיפראקטיביות יתכן כי יהיו מוטיבים אימפולסיבים .
בעקרון, יתכן שיהיה מצב של היפראקטיביות עם או בלי אימפולסיביות. ואימפולסיביות עם או בלי היפראקטיביות.
כשיש אימפולסיביות, נראה תופעות של הרס עצמי והתפרצויות. לדוגמה, כשמישהו יחתוך אדם כזה בכביש,יתקשה לנסות להבין כי אין לנהג שום דבר אישי נגדו ולהתאפק אלא,מיד יתפרץ ויקלל . באותו רגע ירגיש כאילו משהו מתפוצץ בתוכו ואז, כשלא יוכל להכיל את זה בתוכו, הוא יתפוצץ כלפי הנהג.
כשיש תוספת של אימפולסיביות, יש קושי בהתנהגות המוכתבת על פי ציפיות וחוקים חברתיים.
כשיש התפרצות אימפולסיבית, אין באותו רגע התחשבות בתוצאות ובהשלכות של המעשים. ומכאן, כשנרגעים ומבינים את התוצאה ההרסנית של המעשים שלהם (הרס עצמי), מגיע הדיכאון, שהוא תוצאה משנית ונלווית .
התנהגות אימפולסיביות נובעת מתוך תחושת כישלון פנימית , הגורמת למעין רעש פנימי, ומכאן, לתחושת התפוצצות פנימית ואז מתגבר הצורך להוציא את ההתפוצצות הזאת החוצה. זאת הדרך היחידה שהם מכירים כדי לשחרר את הלחץ הפנימי. תלווה את האדם תחושה שלא יכול לעצור, לשלוט בעצמו. ומכאן, ההתדרדרות תהיה בלתי נמנעת. מעין, "אקטינג אווט", התנהגות שעלולה להיות הרסנית הכוללת פגיעה באחרים והרס עצמי.
לאדם האימפולסיבי, יש נטייה להוציא לפועל את כל מה שעובר לו בראש מבלי יכולת סינון. גם במחיר שאחר כך יתחרט ויצטער מאוד. בחוויה של אדם כזה, הוא נמצא בסיטואציות אשר מתוכם הוא מתדרדר מבלי שתהיה לו יכולת לעצור באמצע. לרוב, התגובות שלהם למצבים אשר גורמים להם גירוי, מצבים שקשה להם להכיל אותם, יהיו תגובות מהירות כמו, התפרצות של כעס, צעקות וקללות, או, תגובות מעשיות כמו, טריקת דלת, דפיקה על השולחן, הדיפה פיזית וכו'. שלל תגובות אשר החברה לא מצפה להם.
התנהגות אימפולסיבית, יכולה להופיע בהתפרצויות של קניות בלתי מתוכננות לדוגמה; נכנסים לערוך קניות שבועיות, ולמרות שמצבם הכלכלי אינו מאפשר כרגע,, רוכשים טלוויזיה יקרה במיוחד. גם במחיר של, ויתור על הקניות ובמחיר שלא יוכלו לשלם תשלומים שוטפים אשר קיבלו עליהם כבר התראות ניתוק. לרוב, לאחר הרכישה,ההתלהבות תרד,ןבמקומה יחלחל מצב רוח ירוד ואז יופיע שלב האכזבה מעצמו ותחושות דיכאון וחרטה כמו; "בשביל מה הייתי צריך עכשיו את ההוצאה הזאת, איפה האחריות שלי," וכו'. ושוב, בפעם המי יודע כמה,יבטיח לעצמו שזאת הפעם האחרונה שהוא עושה שטויות.
שינויי מצבי רוח אלה גורמות לאדם זה,לתחושה מבלבלת, מעין הרעשה, בלאגן בראש. ומתוך כל זאת, נוצרים אצל אנשים אלה, הפרעות שינה. כשהם נכנסים לישון, הגוף אמנם עייף, אך דעתם מוסחת מהמחשבות ומכל רעש חיצוני כגון, אור שחודר מהתריס, נשימות של הכלב וכו'.
לאנשים הסובלים מ ADHD, בבסיס נפשם, שוכן דיכאון אבל במקביל, יש חוסר יכולת להכיל את חווית הדיכאון בתוכם, זה גורם להם תסכול ומשם הדרך קצרה להתפרצות זעם.
חשוב להבין כי אדם הסובל מהפרעה זו אשר לא אובחן וטופל בצעירותו, צבר לאורך השנים חוויות שליליות רבות ומכאן יתפתח אצלו דימוי עצמי נמוך.
אדם הסבל מהפרעה זאת, יתקשה ליצור מערכות יחסים ארוכות ויציבות.
מערכות היחסים בחייו יתאפיינו התחושה פנימית שלו, שלפעמים ירגיש אטום ולפעמים תהיה תחושה של רגישות יתר ופגיעות. וזה עלול לגרום לו לסבל.
לעיתים קרובות הוא ייצור לעצמו עניין, פעילויות, ריגושים, אך ישתעמם מכך מיד ויחפש עניין וריגוש חדש.
החברה מתקשה להבין ולקבל את התנהגותם ולכן הם גדלים לתוך תחושה של: דחייה מחברה נורמטיבית.
אם נשאל אדם הסובל מההפרעה הזאת על ילדותו, יספר כי מעולם לא הכין שיעורי בית ולא עבודות הנדרשות בכיתה, שהריכוז היה לזמן קצר בלבד,שניסה להתחמק תמיד משאלות של המורה כי חשש שלא יידע את התשובה. ומתוך המצוקה הפנימית שלו, נאלץ לסגל לעצמו דרכים עוקפות כדי שיכעסו עליו פחות כגון: הומור.
רבים מהאנשים הסובלים מ ADHD מדווחים על שימוש בגראס בטענה שזה עוזר להם להשיג תחושת רגיעה זמנית. תחושה של:"סוף סוף יש לי שקט בראש".
דרכי טיפול נוספים הם: להנחות אותם ולעזור להוביל אותם למימוש עצמי. לטעמי, "למקסם" את כל מה שהיווה קושי עבורם עד היום. כגון: יזמות. יש להם יכולת אדירה להתחיל התחלות חדשות תוך כדי התלהבות. בניגוד לאנשים אחרים, הם מתפקדים היטב במצבי לחץ ואתגרים חדשים. התרגשות מוציאה מהם את המיטב.
יש להיות ערים לכך שבניגוד לאחרים, שנרגעים ברגעי השיא של הפרויקט, אנשי ה ADHD, עלולים להשתעמם ולאבד עניין דווקא ברגעים אלה דווקא כשהכל נרגע ומתארגן מסביבם. לכן, כדאי לעזור להם למצוא יעדים ומטרות חדשות.
רצוי לעזור להם לצבור חוויות מתקנות של הישגים והצלחות.
וכמובן, לעטוף ולשלב אותם בסביבה מיטיבה, מכילה אוהבת ומקבלת עבורם.
ב ה צ ל ח ה
כל הזכויות שמורות למישל (קמחזי) הרדי בלבד.