
כשאני חושבת על המונח "פיתוי", עולים בי אסוציאציות ראשוניות של; נערות פיתוי, פיתוי ילדים וכו' כל זה נכון אך אני רוצה שנבין בראש ובראשונה שפיתוי נמצא בכל תחום בחיים שלנו. החל מחלונות ראווה ודוכנים המציעים את הסחורות שלהם בצורה אטרקטיבית ומפתה דרך הנחות משמעותיות, דרך מסעדות יוקרה מעוצבות המציעות לנו אווירה קסומה ואוכל משובח.
פיתוי בקניות מסתיר בתוכו הבטחה לשיפור חייך או שיפור במראה שלך או בהרגשה שלך.
יש ניסיון ליצור עבורנו אשליה לתחושה טובה יותר.
בפיתוי לגיטימי לקניות רכישות ועליה ברמת החיים מושקעים המון ניסיונות שכנוע.
גם בזמן חיזור יש לנו ניסיון לפתות, להזמין לארוחה יוקרתית, צימר מפנק, מתנות רומנטיות, ניסיון להרשים, להקסים ולרמוז בצורה סמויה; "תראי כמה טוב ונעים איתי".
ניסיון מתוחכם נמצא גם כאשר אנשים מסויימים הופכים את הפיתוי לאומנות או מקצוע שבו מפתים בכסף מעמד ובסקס כדי לגרום לך אשליה שאת "האחת או אתה "האחד". אתה מרגיש חשוב והמפתה מרגיש כי הצליח "לכבוש" את היעד.משהשיג את המטרה, מרגיש תחושת סיפוק זמנית וכ"שאומן הפיתוי" משיג את המטרה, הוא מאבד עניין, מגלה שעמום באובייקט שממש לפני כן היה מרכז ההתעניינות שלו.
מזכיר לכם משהו? כן, גם לי. צייד וניצוד. אך, זה לא הכל…..
מתי הפיתוי הופך להיות מזיק ומסוכן?
כאשר הוא מופיע בצמוד לניצול.
במקרים כאלה נגרמת לנו תחושה של ניסיון לכפות עלינו מה שנוגד את ערכי המוסר המצפון והאיסורים שקבענו לעצמינו. לדוגמה; מכירת סמים בתירוץ שזה יגרום לך תחושת התרוממות כאשר המניע העיקרי הוא לגרום לך לתלות ונזקקות להרגשה קלילה שזה מייצר. "מלכודת דבש" שבה מוכרים לך אשליה תמורת סכומי עתק המשתלשלים לכיסם של המוכרים.
במערכות יחסים בהם הפיתוי הופך לניצול; המפתה מסתובב בסביבתו וכאשר הוא מזהה חולשות של האובייקט שהוא רוצה לנצל כמו; אדם שזקוק לתשומת לב, חיבה, אהבה,אישה שזקוקה לאכפתיות, מרגישה בודדה, אדם שמרגיש חלש ונזקק כלכלית ועוד….
המפתה מזהה את החוסרים של האובייקט ופורש לפני "מלכודת דבש" שבו הוא גורם לו או לה להאמין שהוא נמצא כאן כדי. לעזור ולהושיע. שיש לו את כל הפתרונות לבעיות ולניזקקות של האובייקט . לדוגמה; הוא יגאל אותו מהבדידות או יעזור לה ויושיע אותה כלכלית או שבזכות ,יעלה ערכו של המפותה בחברה. כך בעצם הוא לוכד "קורבן" ברישתו.
אתם בטח שואלים; "לא הגזמת, קורבן"?…..ובכן, סבלנות…אני כבר מגיעה לזה…
מקרים של ניצול, לרוב יתרחשו על ידי אדם בעל כריזמה רבה , מתוחכם הוא רואה בקורבן כמי שיענה על הצורך הנרקיסיסטי שלו בשליטה. הוא מציג מצג שווא כדי לתת לקורבן תחושה שהוא נמצא כאן כדי למלא את כל המקומות החסרים של הצרכים הפיזים והרגשיים של הקורבן. הוא יגרום לקורבן לחשוב שהמניעים שלו הם טובים תמימים וטהורים כאשר ההפך הוא הנכון. הוא ייקח מיד את "העניינים הבלתי פתורים" של הקורבן לידיו, יטפל בהם . תוך כדי כך יגרום לקורבן להיות תלותי בו ותוך כדי כך ינצל את "מעמד המושיע" כדי לשלוט בקורבן .מעשים אלה שלו משרתים את הצורך הנרקיסיסטי שלו בשליטה . המקביל יגרום לקורבן הרגשה שגויה של ביטחון רוגע ושלווה. אסכם זאת בכך שפיתוי ושכנוע הופך להיות ניצול כאשר יש שימוש לרעה בחולשות של אנשים אחרים. במערכת יחסים כזאת, ימצא עצמו הקורבן בסיטואציות של; "הפרד ומשול" מצד המקרבן. השולט ישתדל לשלוט ולהפריד את הקורבן מכל הקשרים שליוו אותו לפני כן. עד אז, ידאג לא להשאיר את הקורבן לבד עם הקרובים והמכרים שלו אלא יתלווה אליהם.
הנשלט\קורבן יפתח תלות, כניעה ויתור וצייתנות כלפי השולט. הקורבן יחווה תחושה שהמקרבן יאהב אותו רק אם יישאר כנוע ותלוי בו.
אנשים שמוצאים עצמם במערכות יחסים כאלה, מפתחים יחסי גומלין של "מנצל-מנוצל", "קורבן-מקרבן", "תוקפן מול קורבן".
לסיום ….גם אם במלכודת יש דבש….זהירות, זאת עדיין מלכודת.
כל הזכויות שמורות למישל (קמחזי) הרדי בלבד.