
מחלת הסרטן או בשמה הקדום "המחלה", מתדפק לצערנו על דלתם של אחד מכל שלוש משפחות ופוגעת בכל שכבות האוכלוסייה ובכל הגילאים.
התמודדות עם מחלת הסרטן היא נחלתו של החולה ושל משפחתו. ההתמודדות של החולה מתחילה בימים בהם חש שמשהו אינו כתמול שלשום בגופו דרך בדיקות שמאשרות את החשד ועד הרגע בו הוא מתבשר בבשורה הקשה, שמאשרת את החששות.
רגעים אלה נשארים חקוקים בזיכרונם של החולים כרגעי "שבר", "הלם", הכרה בכך שהרגע הזה פותח לפניהם צוהר לתקופה שונה מכל אשר ידעו לפני כן.
הזמן הזה של הגילוי יכול שיהיה מאופיין בכל מני תגובות: בבכי, דכדוך,כעס,חששות, חוסר ודאות. יתכן שחולים אחרים יגיבו בהדחקה והכחשה, יתנהגו כאילו זה קורה למישהו אחר. יתכן כי אחרים יבחרו בדרך של איסוף מידע על המחלה, רופאים מומחים, דרכי טיפול קונבנציונליים ובמקביל יבדקו דרכי טיפול אלטרנטיביים.
בכל מיקרה, רגשות החולה ינועו בין תקווה לייאוש, בין מחשבות אופטימיות לפסימיות.
החולה עומד בפני תקופה חדשה אשר מלווה בשינויים רבים ובניסיון התארגנות מעשית,מערכתית רגשית ופיזית.
ההתמודדות של החולה עם המצב החדש,תהיה לרוב נגזרת של דרכי התמודדות קודמים שלו עם מצבי משבר אחרים בחייו. והוא ינסה לארגן את התקופה הניצבת בפניו לפי הבנתו, השקפתו, היכולת שלו לשתף את הקרובים לו או שיבחר להסתגר ויעדיף להיעזר באנשי מקצוע בלבד.
לעיתים יבחרו חולים להיעזר בבורא עולם כתומך ויעברו תהליך של חזרה בתשובה.
מישור נוסף בו מתמודד החולה עם שינויים חיצוניים ופיזיים הכוללים במקרים אחדים ניתוחים, כריתת איברים, הקרנות או טיפול כימותרפי והתקרחות.
מחלת הסרטן מפגישה את החולה עם פחדים עמוקים ביותר כגון חוסר אונים מול מקומות שהיו לו בטוחים לפני כן כמו עתיד, שאיפות, חלומות. מול מצב שבו אין שליטה בעתיד. התמודדות עם שאלות קיומיות של חיים ומוות.
נושאים נוספים שמטרידים את החולה: את מי לשתף? מי יטפל בילדים? האם לעזוב את מקום העבודה? מי יסעד אותו? האם ואת מי רוצה לשתף בהחלטות גורליות כמו אפשרויות טיפולים וכו',על מי יוכל לסמוך שיתמוך בו רגשית?
החולה מתמודד עם רגשות אשמה כגון "חבל שעישנתי", לא שמרתי על עצמי לפעמים יכעס על עצמו ועל אלוהים שאכזב.
לעיתים יחשוש לא להיות לנטל על משפחתו. ויחשוש מהתפשטות המחלה.
הדרך להחלמה, גם היא תלווה בשינויים רגשיים: יכול להיות שירגיש קרוב יותר לאנשים אחדים ומאוכזב מאחרים שלא יכלו להתמודד והתרחקו. יכול להיות שיתכנן מיד חופשות ארוכות וכל דבר אשר יחבר אותו לתחושה שהחיים הם מתנה גדולה. אחר יעדיף אולי לבחור בספורט כדרך חיים, או להחליף מקצוע…בכל מקרה, כדאי לאפשר למתמודד לבחור את הדרך שלו להחלמה וחזרה לחיים נורמטיביים למרות שברור שהם תמיד ילוו בחשש מחזרתה של המחלה.
משפחה או חברים הנרתמים לסעוד ולתמוך, מתמודדים בשני מישורים רגשיים: המישור הרגשי שלהם:בראש ובראשונה עם הידיעה הקשה שהיקר להם מכל, חלה במחלת הסרטן .ובנוסף,עם הרגשות החששות, חוסר האונים שלהם עם הידיעה הזאת ועם האפשרות של אובדן חיי החולה. במקביל, הם מתארגנים למצב חדש שיכול להיות שיהיה ארוך ומורכב.
המישור הרגשי איתו מתמודדת המשפחה זה עם התמיכה הרגשית הנדרשת לחולה: להכיל את החששות, הכעס, התסכול שלו,עצה, בכי, לגייס בתוכם כוחות לעודד את עצמם ואותו.
ברמה נוספת, מתגייסת המשפחה להיערכות מעשית וארגונית לתקופה הקרובה ולפעמים גם הרחוקה כמו לסייע בטיפול בילדים במידה שיש, הסעות לטיפולים, לייצר קשר טוב עם הצוות הרפואי,עזרה בכל דבר שיקל על החולה כדי לעבור את התקופה.
בתקופה הזאת נדרש מהחולה וממשפחתו לגייס משאבים פיזיים ורגשיים. זה הזמן לגלות ולהעצים את הקשרים ולגייס תמיכה, עוצמות וחוזקות למאבק משותף במחלת הסרטן.
מאחלת החלמה מהירה ובריאות איתנה לכולם.
כל הזכויות שמורות למישל (קמחזי) הרדי בלבד.